<h1>בה"ג הלכ' הספד</h1>
<h2>דף מ:</h2>
תנו רבנן מוללין את הקדירה בפסח, והרוצה נותן את הקמח ואחר כך נותן את החומץ, ויש אומרים נותן את החומץ ואחר כך נותן את הקמח. כד נפיל חומץ לקדירה מרתח לה לקידרה טפי וחלט ליה, רב פפי איקלע לבי ריש גלותא וכולי. תניא (מ"ג.) על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלאו דברי רבי אליעזר.
<h2>דף נא.</h2>
רבן גמליאל אומר לא יכנס אדם למרחץ עם אביו ועם רבו, וחכמים אומרים אם רבו צריך לו מותר, ויש אומרים אסור, ר' יהושע אומר משום שירגילו ערוה זה עם זה. דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם. רוחצין שני אחים כאחד ואין רוחצין שני אחים כאחד בכבול, מעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שרחצו שניהם כאחד בכבול ולעזו עליהם המדינה לומר מימינו לא ראינו כך, ונשמט הילל ויצא לבית החיצון ולא רצה לומר להם מותרין אתם משום מנהג. תניא עם הכל אדם רוחץ חוץ מאביו. (מדרש משלי פט"ז פי"א) פלס ומאזני משפט לה' מעשהו כל אבני כיס, פלס זה מקרא, ומאזני משפט אילו הדיינין, לה' אילו הלכות, מעשהו כל אבני כיס זה תלמוד, שכל המקרא והמשנה והמדרש והתוספות והאגדות כלולין וכל עושיהן עומדין ליטול שכרן לעתיד לבא. תניא רבי יוסי הגלילי אומר מושלין משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו פרדס ובנה בו מגדל גבוה וצוה המלך שיתן בתוכו פועלין עלה המלך לראש המגדל והיה רואה אותן והם אינן רואים אותו, לעיתותי ערב בא המלך וישב עליהן בדין ואמר המשרתים יבואו ויטלו שכרן, נשתיירו בהן פועלין עצלין שלא נתעסקו בעסק המלך אמר המלך הללו מה עשו אמרו לו הללו היו מפנין בתים מלאים לתוך בתים ריקנין, אמר להם וכי מה הנאה יש לי, גזר ואמר אילו שהיו עושין מלאכה יטלו שכרן משלם ואילו שלא היו עושין מלאכה יצאו להריגה, כך עתיד הקדוש ברוך הוא להיות יושב בדין ואומר מי שעסק בתורה ובמצות יבא ויטול שכרו, שנאמר (ישעיה ל"ג, י"ח) איה סופר איה שוקל איה סופר אילו מלמדי תינוקות איה שוקל אילו שוקלין קלין וחמורים איה סופר את המגדלים אילו סופרי מדרש והלכות שבאין ונוטלין שכרן, אומר להם הקדוש ברוך הוא לרשעים לשוא ולריק יגעתם כחכם אם לא עסקתם בתורה למה לא קיימתם מצות ואם לא קיימתם מצות למה לא עסקתם במעשים טובים אלא הייתם בעולמי ככלי ריקן שאין בו חפץ, אין לי חפץ בכם, יכול יפטרו להם בחנם, ת"ל (שם נ', י"א) הן כולכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזקות בערתם מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון, אבל הצדיקים מה נאמר בהן, (שם י') מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשיכים ואין נוגה לו יבטח בשם ה' וישען באלהיו.
